זה מה שקרה לאב שביקש שהעירייה תסדיר הסעה לילדו לבית הספר. העירייה הסבירה לו שלפי חוזר מנכ”ל משרד החינוך הוא אינו זכאי להסעה כזאת, ואף ציטטו בהרחבה את הסעיפים הרלוונטיים. העירייה תמכה את החלטותיה גם באזכורי פסיקה של מה שנטען שהיו פסקי דין עדכנים.
רק מה? לא היה חוזר מנכ”ל כזה, הציטוטים לא היו ולא נבראו וגם פסקי הדין היו “הזיית” AI. לאב, שניסה לקבל שוב ושוב תשובה מקצועית מהעירייה, לא נותרה ברירה אלא לעתור לביהמ”ש.
בביהמ”ש כמובן שהעירייה התקפלה והסכימה לארגן לילד את ההסעה המבוקשת, ונשאר הויכוח על ההוצאות. בד”כ כאשר עתירה מוסדרת בהסכמה ללא דיון, לא נפסקות הוצאות משפט. במקרה הזה, האב חשב שמגיעות לו הוצאות משפט בגלל האופן שבו התנהלה העירייה. כדי להוסיף חטא על פשע, בתשובותיה לביהמ”ש המשיכה העירייה לצטט מפסקי דין שלא היו קיימים, ונבראו במוחה הקודח של תכנת בינה מלאכותית כלשהי, ועשתה זאת שוב ושוב.
ביהמ”ש ראה בחומרה את השימוש המופקר של העירייה בתוכנות ב”מ במסגרת הדיונים המשפטיים. אבל ביהמ”ש ראה עוד יותר בחומרה את התנהלות העירייה מול האזרח: הנחת היסוד היא שקיימים פערי כוח דרמטיים המתקיימים בין רשות ציבורית לבין האזרח ואלה מחייבים את הרשות הציבורית לחובת הגינות מוגברת.
כאשר האזרח מקבל מרשות מינהלית החלטה הנראית לכאורה מנומקת ומבוססת על טעמים ואסמכתאות משפטיות, במרבית המקרים, אין ביכולתו להרהר אחריה או לגלות כי מדובר בהזיית AI. כאשר ההסתברות לכך עולה ביחס הפוך למידת המוּדעוּת, היכולת והמשאבים של האזרח לתקוף את החלטת הרשות, כך שדווקא האזרחים בעלי המוּדעוּת והמשאבים הנמוכים ביותר – הם אלא שצפויים להיפגע יותר מכל. קבלת החלטות לא מבוססות היא התנהלות שרירותית כלפי האזרח שזקוק לרשות המקומית.
ביהמ”ש מודע לכך ששימוש בב”מ עשוי לייעל את השירות לאזרח ואין כוונה שרשויות ציבוריות יימנעו משימוש בב”מ, אבל שיעשו זאת תחת ביקורת של גורם אנושי על ההחלטות ותוך שקיפות לכך שההחלטה התקבלה בסיוע ב”מ. במקרים אלו, ביהמ”ש נדרש לבחון החלטות כאלה באופן יסודי, ולהטיל הוצאות משמעותיות במקרה של טעות.
בסופו של דבר, ביהמ”ש הסכים שמגיעות לעותר הוצאות ריאליות בגלל ההתנהלות של העירייה. ההוצאות שפסק הן לא בדיוק ריאליות, אבל משמעותיות ביחס למקובל בעתירות מינהליות.
כמה הערות ממני כמי שמתמודדת מדי עם החלטות משונות של רשויות ציבוריות: אין שום דבר חדש בכך שפקידים מקבלים החלטות שגויות, גם ללא סיועה של ב”מ. ביהמ”ש ציינו לא אחת שפקידים לא תמיד מכירים את הנהלים שהם עובדים לפיהם. המקרה הזה בולט לרעה בגלל היקף הטעות ובגלל ההתעקשות לטעות שוב ושוב גם בבית המשפט.
כאשר אתם מקבלים החלטות זכותכם לבקש את ההנמקות להחלטה וגם לבדוק אותן. אין שום סיבה להניח שפקידים אינם טועים או שהם מכירים את הנהלים שלהם עצמם. המצב הוא הרבה פעמים הפוך. במקרה הצורך, כדאי גם להיוועץ בייעוץ משפטי באשר לזכויותיכם.
בהצלחה!
אני עוסקת בכל הנושאים הנוגעים לקבלת סיוע מהמדינה למגזר הפרטי – למגזר השלישי (עמותות, חברות לתועלת הציבור ומלכ”רים אחרים) ותמריצים למגזר העסקי (מפעלי תעשייה, סטארט-אפ, חברות היי-טק ומפעלים קטנים).
עבודה נכונה, היכרות עם הדרישות הבירוקרטיות והמקצועיות תסייע לכם להיכנס למעגל הגופים הנתמכים ללא תקלות.
היכרותי עם המסלולים השונים ועם הדרישות הבירוקרטיות מאפשרת למקסם את אפשרויות הסיוע, לעמוד בתנאי הסף, למלא את הטפסים הנכונים ולהתמודד עם ביקורות עומק ודחיית בקשות.
יש לכם הערות או הארות? מוזמנים ומוזמנות לשלוח אליי!
אהבתם את התוכן? אשמח אם תשתפו עם קולגות וחברים!
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. המידע בניוזלטר הינו מידע חלקי וכללי בלבד, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
